תודה לך חני,
על הידע, החידושים והטיפים, עולם מלא של דקויות. אכן, זאת עבודה יומיומית. אפשר לעבוד על הפיברומיאלגיה, נתת לי הרבה.
מהי פיברומיאלגיה
הרופאים עדיין חוקרים ולומדים את התסמונת (ולא "המחלה") המסתורית והשקופה שסובלים ממנה בן 2% ל-8% מהאוכלוסיה. ועד יותר מ-75% שאינם מאובחנים עדין.
תסמונת זאת מאובחנת יותר בנשים פחות בגברים.
יש כאלה שאף אינם מאמינים שקיימת תסמונת כזאת, בינהם רופאים. גם אלו המאבחנים אותה, הרי רופאים הם מדענים המסתמכים על אסמכתאות מדעיות.
בפיברומיאליגיה אין אסמכתאות מדעיות, או מדדי דלקת מאובחנים.
יש סברה האומרת כי פיברומיאלגיה היא מחלה עצבית בה המוח לא "מעבד" את הכאב כמו האדם הרגיל מן השורה, או לחלופין המוח מעבד את הכאב באופן מאוד איטי.
תופעה זאת מגיעה אחרי מצבי טראומה, רגשית או פיזית, ולכן אלו הסובלים מפיברומיאלגיה- יותר כואבים, כאב רגשי וכאב פיזי וזמן ההחלמה ממקרי טראומה למינהם המציפים את תסמיני הפיברומיאלגיה ארוכים מהממצוע לאדם רגיל וכואבים יותר.
אותם אלו הלוקים בתסמונת נחשבים כ"עצלנים", רגישים יתר על המידה, "דרמטיים". יש תחושה של זלזול מצד הרופאים באנשים הסובלים מתופעות אלו, ראו ערך ד"ר "סאנשיין" (מהספר). או שהרופאים הלא מקצועיים ואלו שלא מאבחנים נכון את המחלה פורטים אותה למספר מחלות.
האבחון הוא קשה מסיבה אחת פשוטה המטופל טוען לכאב, אך אין מדדים לדלקות בבדיקות הדם ואין תיעוד כימי, ביולוגי לטיעוני הסובל/ת, והתסמינים המתוארים מזכירים גם שלל מחלות אוטאימוניות אחרות.
הכאבים יכולים להיות מפושטים על פני כל הגוף ויכולים להיות מרוכזים במקום אחד, הם גם יכולים לנדוד בכל פעם למקום אחר. בעיקר כאב עצבי, שלד ושריר הקשורים זה בזה.
כשהעצב נותן הוראה לשריר, כשהעצב נוגע בשריר השריר מגן על עצמו ומתקשה -מתכווץ, פועל יוצא- כאב עצב, שריר- שלד.
הכאב יכול להיות כאבי שרירים ושלד ומפרקים באופן קל, דו -צדדי או חד-צדדי. הוא יכול להיות מעורב עם עמוד השדרה, אך במקביל הוא יכול להיות כאב חד וחריף ובלתי נסבל שאי אפשר לעמוד בו, תרתי משמע. להגיע למצב של ישיבה על כיסא גלגלים או הליכה בעזרת הליכון. כאב זה כולל זרמים פנימיים הקשורים למוליכים עצביים, עמיד לתרופות ומשככי כאבים חזקים. בדרך כלל מקביל למצבו הרגשי של המטופל, מקביל לרמת הלחץ בחיים, לרמת הסטרס, לארועי החיים, לכאב נפשי ומצבי חיים תגובתיים.
אלו הסובלים מפיברומיאלגיה רגישים למתחים נפשיים באופן אחר. הם אינם חוזרים לשגרה באופן מהיר כמו האדם הרגיל, עקב רגישותם הרבה. לאחר מקרה טראומתי, או מקרים של אובדן ופטירה במשפחה, פיטורין, פרידות, מריבות- הם יוצאים מהשגרה. קשה להם לתפקד תפקוד יומיומי רגיל, ברמת קושי של כבדות, עייפות הגוף וקושי לקום מהמיטה, ואף קושי ללכת. הקושי הזה כולל קישיון שרירים, בעיקר בבוקר, קשיון מפרקים, כאב מתמשך.
המטופל יכול לסבול מהתקפי חרדה, רעידות פנימיות בשרירים. לחוש לבית החולים בטוענה שעובר התקף לב עם כל הסימפטומים של התקף לב, כולל כאב בחזה, דופק מהיר, כאב בזרוע שמאל, כאבים בצוואר, בגב, חוסר יכולת לנשום, קשיים בבליעה, אך בדיקות הדם וה-א.ק.ג. יוצאות תקינות לחלוטין.
הסימפטומים בהחלט כוללים כאבי בטן, מעי רגיז, שלשולים, בחילות במצבי לחץ, כעס, רגזנות, כאב, עייפות, זיעה, נשימות לא עמוקות, רעידות בחלקי הגוף כמו: אצבעות ידיים, רעידות עפעפיים, רעד פנימי בשרירים. תופעות של אלרגיה בעור, או במקביל דלקות עיניים חוזרות ונשנות, אאורות (הבזקים) ומגרנות. את הסימפטומים האלה העדינים מרגיש מי שסובל, כלפי חוץ, לא בהכרח רואים תופעות אלו, וזאת עוד אחת מהסיבות שהמחלה/ תיסמונת זאת נקראת "שקופה".
רגישות וכאב למגע בגוף- כל מגע בגוף אף העדין ביותר עלול לגרום לכאב מתמשך יותר מהממוצע באדם רגיל. הרי הרגישות היא בקצות העצבים.
לפי מחקרים, הפיברומילאגיה אובחנה באנשים שיש להם קשרי ויחסי משפחה שאינם תקינים, שלא קיבלו מספיק אהבה בתא המשפחתי הגרעיני, הבסיסי, אבל זוהי שאלת מליון הדולר, מה קדם למה, שאלת הביצה והתרנגולת. (על כך מפורט בספרי, כולל פרוזה המתארת תמונת מצב מפורטת).
פיברומילאגיה היא לא תופעה אחת בלבד אלא מכלול התופעות המוזכרות לעיל הנמשכות לאורך זמן, לפעמים שנים של בדיקות מרובות בעקבות כאבים שלא מובילות לממצאים.
לכן המעקב והאבחון לא נעשה באופן מיידי אלא הוא יכול להתפרס על פני שנים של בדיקת ללא ממצאים, בהם מתלונן המטופל על מכלול הבעיות.
הרופאים באו מעולם המדע, למורת רוחם של המטופלים והסובלים מפיברומיאלגיה, ולכן קשה להם לאבחן מחלה ללא ממצא ביולוגי. כמו שאמרנו יש גם חוסר אמונה וסוג של זלזול בחולה /מטופל/סובל המופנה לרוב לייעוץ פסיכולוגי או לתרופות נוגדות חרדה שיכולות לפתח תלות ונזקים אחרים במטופל.
לגבי החרדה: זוהי שאלת הביצה והתרנגולת, האם החרדה היא זאת שגורמת לבעיה בקצות העצבים ולמתח השרירים? או שמא האם הכאב גורם לחרדה? או שהחרדה היא משנית לתופעות הגופניות, למחסור בימי עבודה, לאיבוד מקום העבודה. החרדה מגיעה מבעיות מהותיות ואמיתיות "חרדה מציאותית" כמו: "איך אוכל לשלם את חשבון החשמל אם לא עבדתי ו/או איבדתי את מקור הפרנסה בעקבות חסרון הימים, או בעקבות הכאב.
החרדה יכולה להיות חרדה אמיתית, על בסיס מקרי הנקראת "חרדה מציאותית" חרדה זאת מגיעה כאשר אנחנו מתמודדים עם גירוי המאיים עלינו במציאות, ולא בדימיון. יכול להיות מצב כלכלי, יכול להיות קשר מאיים, יכול להיות כאב, ויכול להיות קשר משפחתי מאיים.
וזה באמת מפחיד לאבד שליטה על היציבה ועל הגוף, מה שמוסיף לחרדה זה חוסר ההתייחסות של הרופאים במחלקות- בבתי החולים, במרפאות, חוסר מבט עיניים והשכיבה במסדרון, חוסר אמפתיה, מה שעולה יחד עם התובנה הזאת- החרדה היא לא חרדה קלינית אלא חרדה תגובתית למצב.
הרי שחרדה זאת היא בבחינת "הביצה", ולכן, רצוי שלא להתחיל בתרופה כימית שלכאורה מונעת את הסימפטום ולא את הבעיה עצמה. ויכולה לגרום לאפקטים שליליים לאחר נטילת ולאפקט ה-"דומינו".
הרופאים יכולים לטעון מול מקרה של כאבים במצב פתלוגי לא מסונכרן עם ממצאים : "אין לך כלום", אבל במקביל הסובלים באמת סובלים מכאבי תופת, הכאבים הם אמיתיים ונוראיים, אלו לא כאבים דימיוניים. הכאב כמו שהבנו לעיל מגיע ברמת העצב. כל כאב הנובע מפיברומיאליה נובע מעצב, זה יכול להיות העצב הסיאטי, החולש על מערכת שלד שריר מרכזית ומפריע וכואב מאזור מותן תחתונה ועד לכף הרגל, אף עד הבוהן, (וגם עצב רגשי רב שיטופל ברמה הרוחנית אנרגטית) ולכן, צריך לטפל בו ברמת העצב, אם לא ברמה הרוחנית ועבודה נפשית, יש אפשרות להשתמש בהורמון המופרש מגוף האדם- ועל זה אפשר לקרוא בספרי.
אני מקבילה את הפיברומילאגיה ל-"מחלת היאפים", שניהם בעלי אותם הסימפטומים, אבל אני גם מקבילה אותה לאמנים, אמנים- אנשים רגישים, כמו בנפש כך גם בגוף, עקב הרגישות היתירה, הכאב הרגשי, נוצרת היצירה. כך גם הכאב נובע ממקור רגשי, והרי אמרנו כבר שהנפש קשורה בגוף, לכן, כאב רגשי בא במקביל לכאב פיזי.
שמענו על לא מעט אמנים שסבלו מכאבים שאינם מוסברים, בינהם האמן הגדול "וואן גוך" שסבל מכאב לא מאובחן ובמהלך של התקף כזה חתך לעצמו את האוזן ועד שאר אומנים מוכשרים שסבלו מכאבים לא מוסברים בגוף, אף מסופר על הרמב"ם כי לאחר מות אחיו לא יכל לקום מהמיטה מספר חודשים בעקבות הכאב הרגשי, אבל משם קמה הצמיחה והחשיבה להפיץ לעולם איך באמת מבריאים ומתגברים על קשיים.
הערה חשובה: זה שהאיבחון הוא "פיברומיאלגיה" לא אומר שבמקביל לא צריך לבדוק מחלות אחרות. פרוש הדבר הוא שלא שוללים מחלות אחרות בדרך האלמינציה ומסתפקים באבחון "פיברומיאלגיה", אלא צריך ורצוי כל פעם, כל כאב לבדוק ולאבחן.
כל הזכויות שמורות לחני רמז©
הפתרון הרגשי:
ברמה הפיזית, אם האדם נתון במצב של סטרס ומתח, הרי שהשריר מושפע ממערכת העצבים, אם העצב נותן הוראה לשריר לתפקד, והעצב במצב של סטרס, המוליכים העצביים לא פועלים כראוי, אזי השריר מתכווץ ולא יכול להרפות מעצביו. ההוראה באה מהמוח לעצב, אבל כבר אמרנו הרי שהמוח מעבד כאב מאוד לאט במצב של פיברומיאלגיה, ואם הוא עדיין בסטרס הוא לא מתפקד כראוי, הרי שהמוליכים העצביים לא עובדים כראוי.
ברמה הרוחנית- עצב מול עצב.
"שחררי את העצב בחייך כדי שהעצב ישחרר לך את השריר"
זוהי עבודה יומיומית, ותרגול יומיומי.
איך להרגע, איך להתנתק ממקורות מגבילים, איך להשתחרר מאנשים מרעילים, איך לשחרר כעסים,
את כל זה ניתן ללמוד ולהבריא, שוב מדגישה, בעבודה יומיומית.
בעקבות ממצאים אלו ותובנות אלו הוצאתי סדרה המתבססת על צמחים בלבד, שמנים אתריים העוזרים להפרשת ההורמון המיוחד הזה, המוליך העצבי, שעוזר ומפיג כאב, מפוגג חרדה.
סדרת פורמולות לפברומיאלגיה:
בסדרות שהוצאתי, ואני רוקחת אותם- קיימים שמנים אתריים המופקים מצמחים, עצים, שורשים הגורמים להפרשת הורמון האהבה, אהבה עצמית, אהבה לגוף, שיחרור הנפש, חיזוק מערכת שלד שריר.
קיימת פורמולה לעיסוי מקומי– מפיגת כאב. מותאמת אישית לבחירת ריחות ולהעדפותיו של המטופל/ת.
פורמולה לשינה טובה- רולר, המכיל צמחים (הניתנים לבחירה) בריחות משכרים המסייעים לשינה טובה ומכניסים לרוגע- גלי האלפא (מצב שינה).
פורמולה לבוקר רענן– רולר, רצוי בריחות הדרים המסייע לרעננות למשך שעות היום. (ניתן לבחירת ריחות הצמחים).
קרם מגנזיום– המונע ומטפל בכאבי שלד שריר ומסייע לשינה טובה, מיוצר ממגנזיום טהור, חמאות אורגניות כמו שיאה, חמאת מנגו, או חמאת קקאו, בתוספת מגנזיום ושמנים אתריים המוסיפים בוסט של רוגע. (מותאם אישית)
פורמולה לשתיה– המחזקת שלד שריר, מכילה שמנים אתריים, מיצוי הצמח פרי, עץ ושורש, המחזקים את מערכת השלד והשריר, ניתן ליטול פעם ברבעון למשך- עד שלושה שבועות.
קיימות עוד פורמולות המותאמות למצבו של המטופל/ת.
בנוסף, ניתן לקרוא בספר על אופן התרגול וכמו כן בחוברת ההסברים הנלווית.
לקביעת פגישה טיפולית ואימון אישי הכולל פורמולות ניתן ליצור קשר בווטסאפ או בקטוגריית צור קשר.
חני רמז ©
אין להעתיק את היצירה, חלק ממנה או את הרעיון בשלמותו ללא רשות בכתב מהכותבת.
לקביעת פגישה-
לחצו על לחצן ווטסאפ הצף,
ניפגש.
שתפו:
השאירו פרטים
מה חדש באתר
כתיבת תגובה